שרון מורדוך אימון בשיטת סאטיה

שקט מהבלגן בראש, מהלופים החוזרים של מחשבות ורגשות. מה "למה אני לא יודע/ת מה אני באמת רוצה", מהעומס שמצטבר ולא מפסיק לזוז בפנים. מהלחץ.   אימון רגשי בשיטת סאטיה הוא מרחב לבירור. בלי עצות. בלי שיפוט. בלי "לסדר אותך". שעה שהיא רק שלך, עצירה מהמירוץ היומיומי שבו אני ואתה יחד יושבים יחד רק עבורך.    כשאני לא מבינה מה קורה לי אני נלחצת. הבלבול הזה, חוסר הוודאות, התחושות הלא ברורות, זה יוצר בתוכי עומס. הלחץ עולה, המחשבות מסתחררות, ואני רק רוצה שקט... אבל לא יודעת מאיפה להתחיל. וכשאני כן מבינה? אפילו רק קצת, משהו בתוכי נרגע. כמו כשנדלק אור במקום חשוך. עדיין יש מה לראות, אבל אני כבר לא פוחדת. את האור הזה אני לא תמיד מצליחה להדליק לבד. המחשבות שלי חוזרות על עצמן, אני שואלת את עצמי את אותן שאלות, והכול מרגיש סבוך. דווקא כשיש מישהי שיושבת איתי באמת, מקשיבה, רואה אותי בלי לשפוט, בלי לנסות לתקן , פתאום משהו מתבהר. וזה מה שמביא לי שקט. כשיש הבנה גם השקט מתחיל להגיע, בהירות והבנה מרגיעות ומביאות יותר שקט. וכשהשקט מגיע נפתח משהו חדש. פחות לחץ, פחות סבל, יותר בחירה.