- זרעי פשתן: יתרונות, ערך תזונתי ואיך אוכלים אותם נכון
- אורח חיים בריא
- מגזין AlternaBe
- אלטרנבי
זרעי פשתן: יתרונות, ערך תזונתי ואיך אוכלים אותם נכון
זרעי פשתן הם אחד המזונות הצפופים ביותר מבחינה תזונתית שאפשר להוסיף לתפריט היומי. אבל יש הבדל גדול בין לאכול אותם נכון לבין לבלוע אותם סתם.

- מה הם זרעי פשתן ומה מייחד אותם תזונתית
- ערך תזונתי של זרעי פשתן: מה יש בכף אחת
- יתרונות זרעי פשתן לפי מה שהמחקר אומר
- איך טוחנים זרעי פשתן ולמה זה חשוב
- כיצד לאכול זרעי פשתן: שיטות שימוש יומיומיות
- למי אסור זרעי פשתן ומתי כדאי להיזהר
- זרעי פשתן לעומת זרעי צ'יה: מה ההבדל בפועל
- זרעי פשתן בגיל המעבר: מה אומר המחקר
- שמן פשתן לעומת זרעים שלמים: מה עדיף
- שאלות נפוצות
- סיכום
זרעי פשתן נמצאים בשימוש כמזון ותרופה מאות שנים, אבל רק בעשורים האחרונים המחקר המדעי התחיל להסביר למה. הם קטנים, זולים, ונגישים בכל חנות טבע וסופרמרקט בישראל. אבל יש כמה דברים שרוב האנשים לא יודעים עליהם.
במאמר זה תמצאו את הערך התזונתי המדויק לכף, ההבדל המשמעותי בין זרעים שלמים לטחונים, מה עושים עם שמן פשתן ומתי הוא עלול להזיק, ומה המחקר אומר על גיל המעבר וכולסטרול. נעסוק גם בהשוואה בין זרעי פשתן לזרעי צ'יה, ובשאלות של אחסון נכון ואינטראקציות עם תרופות, שכמעט אף אחד לא מדבר עליהן.
מי שרוצה ללכת צעד רחוק יותר ולקבל התאמה אישית לתפריט שלו, יכול להתייעץ עם מטפלים ברפואה משלימה כמו נטורופתים ומטפלים בתזונה הוליסטית.
מה הם זרעי פשתן ומה מייחד אותם תזונתית
זרעי פשתן מגיעים מצמח הפשתן (Linum usitatissimum), גידול חקלאי עתיק שמקורו במזרח התיכון ובאסיה המרכזית. הצמח גדל לגובה של כמטר, ומשמש הן לייצור סיבי טקסטיל והן למאכל. הזרעים הקטנים, בצורת טיפה שטוחה, הם חלק ממה שמכנים היום "מזון פונקציונלי" כי הם מכילים מספר רכיבים פעילים בריכוז גבוה יחסית לגודלם.
הרכב תזונתי בסיסי
זרעי פשתן מורכבים בעיקר משומן (כ-42% מהמשקל), חלבון (כ-18%), סיבים תזונתיים (כ-28%), ופחמימות זמינות בכמות קטנה יחסית. השומן הוא הרכיב הדומיננטי, ורובו חומצות שומן בלתי רוויות. המקור הצמחי לאומגה-3, הידועה כחומצה אלפא-לינולנית (ALA), מהווה כ-57% מסך השומן בזרע. זה הופך אותם לאחד המקורות הצמחיים העשירים ביותר לאומגה-3 צמחית (ALA) שקיימים.
הסיבים התזונתיים מתחלקים בין סיבים מסיסים לבלתי מסיסים, וכל אחד מהם פועל אחרת במערכת העיכול. על כך נרחיב בהמשך.
מי שמתעניין בטיפולים אלטרנטיביים שמשלבים תזונה כחלק מגישה הוליסטית כוללת, ימצא שזרעי פשתן מופיעים שוב ושוב כרכיב בסיסי שמטפלים בתזונה ממליצים עליו.
זרעי פשתן חומים מול זהובים
שני הזנים הנפוצים הם חומים וזהובים. מבחינה תזונתית ההבדל ביניהם קטן, כמעט זניח. לזהובים טעם עדין יותר ומרקם קצת רך יותר, מה שהופך אותם לפופולריים יותר בבישול ובאפייה. הזן החום, שנפוץ יותר בישראל ומחירו נמוך יותר, מכיל ערכים תזונתיים דומים לחלוטין. שניהם מקור מצוין לאומגה-3 צמחית (ALA) ולליגנאנים, ושניהם מצריכים טחינה כדי לנצל את הרכיבים הפעילים שלהם.
ערך תזונתי של זרעי פשתן: מה יש בכף אחת
כף שטוחה של זרעי פשתן טחונים, בערך 10 גרם, מספקת תמונה תזונתית מרשימה ביחס לגודלה. זה אחד הדברים שהופכים אותם לתוספת קלה לתפריט היומי.
קלוריות ומאקרו לכף שטוחה (10 גרם)
לפי נתוני PubMed, הערך התזונתי של 10 גרם זרעי פשתן נע סביב:
| רכיב | כמות ל-10 גרם |
|---|---|
| קלוריות | כ-55 קק"ל |
| שומן כולל | כ-4.3 גרם |
| מתוכם ALA (אומגה-3 צמחית) | כ-2.3 גרם |
| חלבון | כ-1.9 גרם |
| פחמימות | כ-3 גרם |
| סיבים תזונתיים | כ-2.7 גרם |
הסיבים התזונתיים בזרעי פשתן מגיעים משני סוגים: סיבים מסיסים, שיוצרים ג'ל במעיים ומאטים ספיגת סוכר ושומן, וסיבים בלתי מסיסים, שמסייעים לתנועתיות המעי. שני הסוגים נמצאים בזרע, ולכן זרעי פשתן טחונים מספקים את שניהם יחד.
חומצת השומן ALA, שהיא האומגה-3 הצמחית (ALA) העיקרית בזרעים, מהווה מעל 50% מסך השומן. זו הריכוז הגבוה ביותר של ALA בין כל המזונות הנפוצים.
ויטמינים ומינרלים בולטים
מעבר למאקרו, כף אחת תורמת כמויות משמעותיות של מינרלים חשובים:
- מגנזיום: תומך בתפקוד שרירים ומערכת עצבים
- זרחן: חיוני לבריאות העצמות ולייצור אנרגיה
- תיאמין (ויטמין B1): חיוני לחילוף חומרים של פחמימות
לזרעי פשתן יש גם ריכוז גבוה של ליגנאנים, שהם פיטואסטרוגנים טבעיים. ריכוז הליגנאנים בפשתן גבוה פי 75 עד 800 ממרבית המזונות הצמחיים האחרים. הפיטואסטרוגנים הללו מעניינים במיוחד בהקשר של איזון הורמונלי, נושא שנרחיב עליו בהמשך.
יתרונות זרעי פשתן לפי מה שהמחקר אומר
זרעי פשתן נחקרו בהרחבה בעשורים האחרונים, ותמונה מעניינת מתחילה להצטייר. לא כל הממצאים חד-משמעיים, אבל יש תחומים שבהם הראיות מצטברות.
בריאות מערכת העיכול
זרעי פשתן מכילים שני סוגים של סיבים תזונתיים, ולכל אחד תפקיד שונה. הסיבים המסיסים יוצרים ג'ל במעי שמאט את קצב הספיגה ומזין את חיידקי המיקרוביום. הסיבים הבלתי מסיסים מגדילים את נפח הצואה ומסייעים לתנועתיות המעי.
בפועל, זה אומר שזרעי פשתן טחונים עשויים לסייע במצבים של עצירות, ולהפך, גם בוויסות תנועתיות מוגזמת. אם מעניין אותך לקרוא עוד על הקלה טבעית מעצירות, תוכלו לעיין במדריך על שחרור עצירות מיידי.
בריאות הלב וכלי הדם
כאן הממצאים מעניינים במיוחד. מחקרים מצביעים על כך שהסיבים המסיסים בזרעי פשתן עשויים לתרום להורדת רמות כולסטרול LDL, הכולסטרול ה"רע". המנגנון: הסיבים נקשרים לחומצות מרה במעי ומסייעים בפינויין, מה שמאלץ את הכבד להשתמש בכולסטרול לייצור חומצות מרה חדשות.
מחקר שפורסם ב-PubMed בשנת 2021 בחן את ההשפעה של זרעי פשתן על מדדים מטבוליים, ומצא שיפורים בפרופיל השומנים בדם ובוויסות רמות הסוכר. מחקרים נוספים מצביעים על תרומה אפשרית לבריאות הלב גם דרך חומצות שומן מסוג אומגה-3 צמחית (ALA), שעשויות לתמוך בהפחתת דלקתיות.
גם רמות הסוכר בדם עלו לדיון. חלק מהמחקרים מצביעים על כך שזרעי פשתן עשויים לשפר את הרגישות לאינסולין ולהאט את עליית הסוכר אחרי ארוחה, אם כי התמונה עדיין לא שלמה.
איזון הורמונלי וגיל המעבר
זרעי פשתן הם אחד המקורות הצמחיים העשירים ביותר בליגנאנים, סוג של פיטואסטרוגנים. ליגנאנים ופיטואסטרוגנים אלה פועלים כמווסתים עדינים של פעילות אסטרוגן בגוף, ולא כחיקוי ישיר שלו.
מחקרים מצביעים על כך שנשים בגיל המעבר שצרכו זרעי פשתן באופן סדיר דיווחו על הפחתה בתדירות גלי החום. זו לא תרופה, וההשפעה משתנה מאישה לאישה. אבל הקשר בין גיל המעבר וזרעי פשתן מספיק מבוסס כדי שיהיה שווה לשים לב אליו.
איך טוחנים זרעי פשתן ולמה זה חשוב
זרעי פשתן שלמים עוברים דרך מערכת העיכול כמעט ללא שינוי. דופן הזרע קשה מדי לפירוק, ורוב החומרים המזינים שבפנים, כולל האומגה-3 הצמחית (ALA) והליגנאנים, פשוט לא נספגים. הטחינה שוברת את הקליפה ומאפשרת לגוף לגשת למה שיש בפנים.

טחינה בבית לעומת קנייה טחונה
הדרך הפשוטה ביותר לטחון בבית היא מטחנת קפה חשמלית קטנה, או טוחן תבלינים. כמה שניות של עיבוד מספיקות לקבל אבקה גסה. אפשר גם לטחון בבלנדר, אבל התוצאה פחות אחידה.
קנייה של זרעי פשתן טחונים מראש חוסכת זמן, אבל יש מה לבדוק על האריזה. חפשו תאריך ייצור עדכני ואריזה אטומה לאוויר, רצוי אטומה בגז ניטרלי. כמה יצרנים מוסיפים על האריזה את המילה "cold-milled" (טחינה קרה), שמשמעותה שהזרעים לא חוממו בתהליך הטחינה, מה שמסייע לשמר את שמן הפשתן הרגיש.
אחסון נכון של זרעי פשתן טחונים
כאן הרוב מתבלבל. זרעי פשתן שלמים יציבים בטמפרטורת החדר חודשים ארוכים. זרעי פשתן טחונים, לעומת זאת, חשופים לחמצון של שמן הפשתן, שמתחיל מהר ברגע שהקליפה נשברת.
כלל פשוט לזכור: טחינה בכמות קטנה לשבוע, ואחסון בצנצנת אטומה במקרר. ככה הם יישמרו טריים כשבועיים עד שלושה שבועות. לתקופה ארוכה יותר, אפשר להקפיא.
אם הזרעים הטחונים מריחים מר, חמוץ, או שונה מהרגיל, זה סימן לחמצון. עדיף לזרוק ולהתחיל מחדש. שמן פשתן חמצון הוא לא רק בזבוז, הוא עלול גם לגרום לתחושת אי-נוחות בטנית.
כיצד לאכול זרעי פשתן: שיטות שימוש יומיומיות
הדרך הכי פשוטה לשלב זרעי פשתן טחונים בתפריט היומי היא פשוט להתחיל: כף אחת עד שתיים ביום זו הכמות המומלצת לרוב המבוגרים, ואפשר להגיע אליה בלי לשנות שום הרגל משמעותי.

תוספת לארוחת בוקר ושייקים
בוקר הוא הזמן הטבעי ביותר. כף של זרעי פשתן טחונים על גבי יוגורט, דייסת שיבולת שועל או גרנולה מתערבבת בקלות ולא משנה את הטעם. בשייק היא נעלמת לגמרי.
כמה נקודות מעשיות:
- מפזרים על הדייסה אחרי הבישול, לא לפניו, כדי לשמר את הרכיבים הרגישים לחום
- בסלט, כף שטוחה מוסיפה מרקם קל ואגוזי
- חשוב לשתות מספיק מים לאורך היום, במיוחד כשמגדילים את כמות הסיבים התזונתיים המסיסים והבלתי מסיסים בתפריט. בלי נוזלים מספקים, סיבים עלולים לגרום לאי-נוחות בטנית
אפייה ובישול עם זרעי פשתן
זרעי פשתן טחונים נכנסים בקלות לבצק לחם, עוגיות, מאפינס ופנקייק. מוסיפים שתיים עד שלוש כפות לכל מתכון ללא שינוי ניכר בתוצאה. הם מוסיפים לחות קלה ומרקם מעט גס, שרוב האנשים מוצאים נעים.
חשוב לזכור: בחום גבוה של תנור, חלק מהאומגה-3 הצמחית (ALA) נפגע. זה לא הופך את האפייה לחסרת ערך, כי הסיבים התזונתיים והליגנאנים שורדים חום טוב יותר. אבל אם המטרה העיקרית היא ALA, עדיף להוסיף את הזרעים הטחונים לאחר הבישול.
תחליף ביצה טבעוני
"ביצת פשתן" היא אחד הטריקים הכי שימושיים במטבח הטבעוני. מערבבים כף אחת של זרעי פשתן טחונים עם שלוש כפות מים קרים, ומחכים כחמש דקות. התערובת מתעבה ויוצרת ג'ל שמחקה את תפקיד הביצה כמחבר בבצקים ומאפים. הוא לא מתנהג בדיוק כמו ביצה בכל מתכון, אבל לעוגיות, בראוניז ולחמים עבים הוא עובד מצוין.
למי אסור זרעי פשתן ומתי כדאי להיזהר
מצבים רפואיים שדורשים זהירות
לרוב האנשים הבריאים, זרעי פשתן בכמות סבירה הם תוספת בטוחה לתפריט. אבל יש מצבים שמצדיקים עצירה לפני שמוסיפים אותם לשגרה.
הריון והנקה הן הדוגמה הבולטת. הליגנאנים ופיטואסטרוגנים שבזרעי פשתן מחקים פעילות אסטרוגנית קלה בגוף, ועדיין אין מספיק נתונים כדי לקבוע שהם בטוחים לגמרי בהריון. הגישה הזהירה היא להימנע מכמויות גדולות, ובכל מקרה להתייעץ עם מטפל מוסמך בתזונה לפני שמחליטים.
מי שסובל מחסימת מעיים קיימת, או מצרות בדרכי העיכול, צריך לדעת שזרעי פשתן, בגלל תכולת הסיבים התזונתיים הגבוהה שלהם, עלולים להחמיר את המצב. חשוב גם לשתות מספיק מים בכל פעם שאוכלים אותם.
אלרגיה לפשתן נדירה, אבל קיימת. מי שיודע שיש לו רגישות לצמחים מקרובי משפחה, כדאי שיתחיל בכמות קטנה ויבדוק תגובה.
אינטראקציות עם תרופות ותוספים
זה החלק שהכי פחות מדברים עליו, ואולי הכי חשוב.
תרופות מדללות דם, כמו ווארפרין, הן הדאגה המרכזית. לאומגה-3 הצמחית (ALA) שבזרעי פשתן יש פוטנציאל להשפיע על קרישת הדם, ולכן שילוב עם תרופות מדללות דם דורש מעקב. לפי NCCIH, מי שנוטל תרופות כאלה צריך להיות מודע לאינטראקציה הפוטנציאלית הזו.
תרופות להורדת סוכר בדם הן נושא נוסף: יש מחקרים שמצביעים על כך שזרעי פשתן עשויים להשפיע על רמות הגלוקוז, ולכן מי שמטופל בתרופות לסוכרת כדאי שיעקוב אחר הערכים שלו בתקופת ההסתגלות.
כלל אצבע פשוט: אם אתם נוטלים תרופות קבועות, מתחילים בכמות קטנה, ומתייעצים עם מטפלים מוסמכים ברפואה משלימה שיכולים לבחון את התמונה הכוללת. שינוי תזונתי משמעותי, גם אם מדובר בזרע קטן, ראוי להתייחסות רצינית.
זרעי פשתן לעומת זרעי צ'יה: מה ההבדל בפועל
שני הזרעים האלה נמצאים כמעט בכל מדף של חנות טבע בישראל, ולא פעם אנשים תוהים אם יש בכלל הבדל משמעותי ביניהם. יש.

| מאפיין | זרעי פשתן | זרעי צ'יה |
|---|---|---|
| אומגה-3 (ALA) לכף | ~2.3 גרם | ~1.8 גרם |
| סיבים תזונתיים לכף | ~2.8 גרם | ~3.6 גרם |
| ליגנאנים | עשיר מאוד | כמעט אין |
| צורת אכילה מומלצת | חייבים לטחון | אפשר שלמים |
| טעם | אגוזי, עדין | נייטרלי לחלוטין |
אומגה-3 צמחית (ALA): שני הזרעים הם מקורות צמחיים טובים לחומצת שומן ALA, אבל זרעי פשתן מכילים אותה בריכוז גבוה יותר לכמות. זרעי צ'יה עדיין מספקים כמות משמעותית, ומי שמשלב את שניהם מקבל גיוון.
סיבים תזונתיים מסיסים: כאן לצ'יה יש יתרון. הסיבים המסיסים שלה יוצרים ג'ל במגע עם נוזלים, מה שהופך אותה לאידיאלית לפודינג ולשתייה. זרעי פשתן מכילים שילוב של סיבים מסיסים ובלתי מסיסים, וזה מה שתורם לתחושת שובע ולסדירות המעיים.
מטבח: צ'יה נייטרלית בטעם ונספגת בנוזלים בלי טחינה. זרעי פשתן טחונים מוסיפים טעם אגוזי עדין לדייסה, לאפייה ולשייקים. לתחליף ביצה טבעוני, זרעי פשתן טחונים עם מים עובדים מצוין, צ'יה פחות.
מחיר ונגישות: שניהם נמכרים בסופרמרקטים ובחנויות טבע ברחבי ישראל. זרעי פשתן בדרך כלל זולים יותר, לעיתים משמעותית.
כדאי לשלב את שניהם? בהחלט אפשר. הם משלימים זה את זה, ולא מתחרים.
זרעי פשתן בגיל המעבר: מה אומר המחקר
הליגנאנים שבזרעי פשתן הם פיטואסטרוגנים, כלומר תרכובות צמחיות שבגוף הן עשויות לפעול בצורה דומה לאסטרוגן, אבל בעוצמה חלשה בהרבה. זרעי פשתן הם המקור הצמחי העשיר ביותר בליגנאנים, עם ריכוז גבוה פי 75 עד 800 מרוב הזרעים והדגנים האחרים.
בגיל המעבר, כשרמות האסטרוגן יורדות, עולה השאלה האם ליגנאנים ופיטואסטרוגנים יכולים לרכך את התסמינים. חלק מהמחקרים מצביעים על כך שכן. מחקר שפורסם ב-Journal of Nutrition בדק נשים שצרכו 40 גרם זרעי פשתן ביום, ומצא ירידה בתדירות גלי החום בהשוואה לקבוצת הביקורת. עם זאת, הממצאים לא אחידים, ומחקרים אחרים מראים השפעה מינימלית בלבד.
מה שכן ברור: הכמות שנחקרה ברוב הניסויים היא בסביבות 40 גרם ליום, שזה כ-4 כפות של זרעי פשתן טחונים. זו כמות גדולה יחסית, הרבה יותר מהכמות המומלצת הרגילה לתוספת תזונתית כללית. חשוב להגיע לכמות כזו בהדרגה ובהתאמה אישית.
ליגנאנים ופיטואסטרוגנים מזרעי פשתן אינם תחליף לטיפול הורמונלי ולא לכל גישה רפואית אחרת שנשים בגיל המעבר שוקלות. הם כלי אחד מתוך ארגז שלם. נשים עם היסטוריה של סרטן רגיש להורמונים צריכות להתייעץ לפני שמגדילות את הצריכה, כיוון שההשפעה של פיטואסטרוגנים במצבים כאלה עדיין נחקרת.
אם אתן מעוניינות להבין איך לשלב זרעי פשתן בתפריט בצורה מותאמת לשלב החיים שלכן, באלטרנבי תמצאו מטפלים מוסמכים ברפואה משלימה בתחום התזונה ההוליסטית והנטורופתיה שיכולים לעזור בדיוק בזה.
שמן פשתן לעומת זרעים שלמים: מה עדיף
שמן פשתן מכיל ריכוז גבוה מאוד של אומגה-3 צמחית (ALA), לעיתים יותר מ-50% מתכולת השומן שלו. אבל זה כמעט כל מה שיש בו. הסיבים התזונתיים המסיסים והבלתי מסיסים נשארים בזרע, הליגנאנים ופיטואסטרוגנים נשארים בזרע, והחלבון נשאר בזרע. שמן פשתן הוא מקור ALA נוח, לא תחליף לזרעים.

הבעיה הגדולה עם שמן פשתן היא רגישותו הקיצונית לחום, לאור ולחמצן. חמצון שמן פשתן קורה מהר מאוד, ושמן שהתחמצן לא רק מאבד את ערכו התזונתי אלא עשוי לגרום לנזק חמצוני בגוף. לכן הוא לעולם לא מתאים לטיגון, לאפייה, או לחימום בכל צורה שהיא. משתמשים בו קר בלבד, על סלט, על לחם, או בשייק.
אחסון שמן פשתן הוא עניין רציני: בקבוק פתוח שלא עומד במקרר מתקלקל תוך שבועות ספורים. גם בקבוק סגור צריך להיות בבקבוק כהה, מוגן מאור, ולהישמר בטמפרטורה קרירה.
אז מתי עדיף שמן ומתי עדיפים הזרעים? אם המטרה היא תמיכה בבריאות הלב וכולסטרול, בריאות מערכת העיכול, איזון הורמונלי, או השפעת הליגנאנים, זרעי פשתן טחונים הם הבחירה המלאה יותר. שמן פשתן מתאים בעיקר למי שרוצה מקור ALA מרוכז בלי הסיבים, למשל בתפריט שמגביל כמות סיבים מסיבה כלשהי.
שאלות נפוצות
האם זרעי פשתן בריאים?
כן. זרעי פשתן עשירים בסיבים תזונתיים מסיסים ובלתי מסיסים, באומגה-3 צמחית (ALA) ובליגנאנים. מחקרים מצביעים על תרומה אפשרית לבריאות הלב, לתפקוד מערכת העיכול ולאיזון הורמונלי. הכמות המומלצת היא כף עד שתיים ביום, טחונות.
כיצד לאכול זרעי פשתן?
עדיף לטחון אותם לפני האכילה, כי הגוף לא מפרק זרעי פשתן שלמים ביעילות. אפשר להוסיף זרעי פשתן טחונים לדייסה, יוגורט, שייק, בצק לחם או סלט. חשוב לשתות מספיק מים לאורך היום כשמגדילים את צריכת הסיבים.
איך טוחנים זרעי פשתן?
טוחנים במטחנת תבלינים, מטחנת קפה או בלנדר חזק. כדאי לטחון כמות קטנה בכל פעם ולשמור במיכל אטום במקרר עד שבוע. חמצון שמן פשתן מתחיל מהר בחשיפה לאוויר, לכן לא כדאי לטחון מראש כמות גדולה.
למי אסור זרעי פשתן?
יש להיזהר בהריון ובהנקה בשל הפיטואסטרוגנים שבזרעים. מי שנוטלים תרופות מדללות דם או תרופות לסוכרת צריכים להתייעץ עם מטפל מוסמך לפני הוספה לתפריט. גם חסימת מעיים קיימת מחייבת הימנעות מוחלטת.
כמה זרעי פשתן לאכול ביום?
הכמות המומלצת ביום, הנפוצה במחקרים ובהנחיות תזונאים, היא כף עד שתיים שטוחות, כ-10 עד 20 גרם. מומלץ להתחיל מכמות קטנה ולהגדיל בהדרגה, כדי לאפשר למערכת העיכול להסתגל לעלייה בסיבים התזונתיים.
סיכום
זרעי פשתן הם אחת התוספות התזונתיות הפשוטות, הזולות והמגובות מחקרית שאפשר להוסיף לתפריט היומי. כף אחת עד שתיים ביום, טחונות טריות, יכולות לתרום לא מעט, אם מבינים מה עושים.
עיקרי הדברים:
- טוחנים, לא שלמים. זרעי פשתן שלמים עוברים דרך הגוף כמעט ללא ספיגה. רק זרעי פשתן טחונים מאפשרים לגוף לגשת לאומגה-3 הצמחית (ALA), לליגנאנים ולסיבים התזונתיים.
- אחסון נכון הוא לא פרט שולי. שמן פשתן וזרעים טחונים רגישים מאוד לחמצון. אחסון במקרר, בכלי אטום, מאריך משמעותית את חיי המדף שלהם.
- הכמות המומלצת ביום היא 1 עד 2 כפות. יותר מדי, מהר מדי, עלול לגרום לאי-נוחות עיכולית, בעיקר אצל מי שלא רגיל לכמויות גבוהות של סיבים תזונתיים מסיסים ובלתי מסיסים.
- ליגנאנים ופיטואסטרוגנים עשויים לתמוך בנשים בגיל המעבר. זה אחד התחומים שבהם המחקר מצביע על השפעה מעניינת, ושווה להעמיק בו בליווי מטפל מוסמך שמכיר את התמונה האישית שלכן.
- יש מצבים שדורשים זהירות. אנשים שנוטלים תרופות מדללות דם, תרופות לבלוטת התריס, או שיש להם רגישות מוכחת, כדאי שיתייעצו לפני שמתחילים.
אם אתם רוצים להתאים את השילוב של זרעי פשתן לתפריט שלכם, לצרכים הספציפיים שלכם, מטפלים בתזונה הוליסטית ונטורופתים יכולים לעזור. דרך חיפוש מטפלים ברפואה משלימה באלטרנבי תוכלו למצוא מטפלים מוסמכים בתחום התזונה ההוליסטית שיעזרו לכם לבנות גישה אישית ומותאמת.
זרעי פשתן הם נקודת התחלה טובה. השלב הבא הוא להבין מה הגוף שלכם באמת צריך.
גלו מטפלים מומלצים באזורכם
אספנו עבורכם כמה מהמטפלים המומלצים שלנו שיכולים לעניין אתכם
מאמרים קשורים
שימו לב💚 המאמר מספק מידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ רפואי מקצועי. האחריות על השימוש במידע וקבלת החלטות בריאותיות היא באחריות הקורא בלבד, ובהתאם לתנאי השימוש באתר. אנו ממליצים להתייעץ עם מומחה לפני כל פעולה רפואית.




