מחשבון שריפת קלוריות: איך משתמשים ומה מקבלים
בוחרים פעילות מתוך 22 אפשרויות, מזינים כמה דקות היא נמשכה ומה משקל הגוף בק״ג. אין צורך בהרשמה ואין כפתור שליחה: התוצאה מתעדכנת מיד, והנתונים לא נשמרים בשום מקום.
המחשבון מחזיר את מספר הקלוריות שנשרפו באימון. שלושה דברים כדאי לדעת לפני שמשתמשים במספר:
- זו הערכה ממוצעת - הערכים מבוססים על מדידות באנשים רבים, ולא על הגוף, הכושר או הטכניקה של אדם מסוים.
- זו שריפה ברוטו - המספר כולל גם את הקלוריות שהגוף היה שורף באותו זמן במנוחה. בהמשך יש הסבר איך מחשבים רק את התוספת של האימון.
- המשקל משנה - החישוב יחסי למשקל הגוף, ולכן אותה פעילות באותו משך שורפת יותר קלוריות אצל אדם כבד יותר.
מי שמחפשים "כמה קלוריות שורפים בהליכה", "שריפת קלוריות בריצה" או "כמה קלוריות שורפים בשחייה" ימצאו כאן גם טבלה מלאה של כל הפעילויות, עם הקלוריות לחצי שעה ולשעה, כך שאפשר לקבל תשובה מהירה גם בלי להזין נתונים.
מה זה MET
יחידת MET (Metabolic Equivalent of Task) מבטאת את עלות האנרגיה של פעילות ביחס למנוחה. לפי ההגדרה של ארגון הבריאות העולמי, MET אחד הוא האנרגיה שהגוף מוציא בישיבה במנוחה. לפי המוסכמה המקובלת, הוא שווה לצריכת חמצן של 3.5 מ״ל לכל ק״ג משקל גוף בדקה, או בערך קלוריה אחת לכל ק״ג משקל גוף בשעה.
פעילות של 5 MET, כמו הליכה מהירה, דורשת פי חמישה מהאנרגיה של ישיבה במנוחה. ריצה ב-10 קמ״ש, עם 9.8 MET, דורשת כמעט פי עשרה.
ערכי ה-MET במחשבון לקוחים מ-Compendium of Physical Activities, רשימה שמשמשת בכל העולם להערכת עלות האנרגיה של פעילויות, במחקר, בבריאות הציבור ובקליניקה. במהדורת 2011, של Ainsworth ועמיתים, יש 821 פעילויות, ול-68 אחוז מהן יש ערכים שנמדדו בפועל. ב-2024 פורסם עדכון שלישי שמתמקד במבוגרים בגילאי 19-59, ובו עודכנו 176 ערכים קיימים ונוספו מאות פעילויות. המחשבון משתמש בערכי 2011, ולכן בחלק מהפעילויות המספרים בעדכון החדש עשויים להיות מעט שונים.
עצימות קלה, בינונית ועצימה
ארגון הבריאות העולמי מגדיר את העצימות לפי MET. כך מתחלקות הפעילויות שבמחשבון:
| עצימות | MET | דוגמאות מהמחשבון |
|---|---|---|
| קלה | 1.5 עד פחות מ-3 | האטה יוגה (2.5) |
| בינונית | 3 עד פחות מ-6 | פילאטיס (3.0), הליכה (3.5), אימון כוח בינוני (3.5), הליכה מהירה ואליפטיקל (5.0), שחייה בקצב בינוני (5.8) |
| עצימה | 6 ומעלה | טיול רגלי בשטח (6.0), רכיבה על אופניים (6.8-8.0), ריצה (8.3-11.8), קפיצה בחבל (11.8) |
לפי ההגדרה הזו, הליכה בקצב רגיל כבר נחשבת פעילות בעצימה בינונית, ונספרת להמלצה של ארגון הבריאות העולמי על 150-300 דקות של פעילות בינונית בשבוע.
איך מחשבים כמה קלוריות שורפים באימון
הנוסחה של המחשבון פשוטה:
- קלוריות = MET x משקל הגוף בק״ג x משך הפעילות בשעות
משך בדקות מחלקים ב-60: חצי שעה היא 0.5, 45 דקות הן 0.75, ו-20 דקות הן שליש שעה. מכיוון ש-MET אחד שווה בערך קלוריה לק״ג לשעה, הנוסחה פשוט מכפילה את עלות המנוחה בעצימות הפעילות.
דוגמת חישוב
אדם במשקל 70 ק״ג:
- חצי שעה של הליכה מהירה - 6.4 קמ״ש, 5.0 MET: 5.0 x 70 x 0.5 = 175 קלוריות.
- חצי שעה של ריצה ב-10 קמ״ש - 9.8 MET: 9.8 x 70 x 0.5 = 343 קלוריות.
- 20 דקות של קפיצה בחבל בקצב בינוני - 11.8 MET: 11.8 x 70 x 20 חלקי 60 = כ-275 קלוריות.
ועוד שתי דוגמאות במשקלים אחרים:
- 45 דקות של שחייה בקצב בינוני, במשקל 80 ק״ג - 5.8 MET: 5.8 x 80 x 0.75 = 348 קלוריות.
- שעה של האטה יוגה, במשקל 60 ק״ג - 2.5 MET: 2.5 x 60 x 1 = 150 קלוריות.
טבלת שריפת קלוריות: 22 פעילויות
הטבלה מציגה את כל הפעילויות במחשבון, עם ערך ה-MET שלהן מתוך ה-Compendium של 2011, ואת מספר הקלוריות לאדם במשקל 70 ק״ג בחצי שעה (MET x 70 x 0.5) ובשעה (MET x 70). הערכים מעוגלים לקלוריה שלמה.
| פעילות | MET | 30 דקות (70 ק״ג) | 60 דקות (70 ק״ג) |
|---|---|---|---|
| הליכה, 4.8 קמ״ש | 3.5 | 123 | 245 |
| הליכה מהירה, 6.4 קמ״ש | 5.0 | 175 | 350 |
| טיול רגלי בשטח | 6.0 | 210 | 420 |
| ריצה, 8 קמ״ש | 8.3 | 291 | 581 |
| ריצה, 10 קמ״ש | 9.8 | 343 | 686 |
| ריצה, 12 קמ״ש | 11.8 | 413 | 826 |
| רכיבה על אופניים, 16-19 קמ״ש | 6.8 | 238 | 476 |
| רכיבה על אופניים, 19-22 קמ״ש | 8.0 | 280 | 560 |
| אופני כושר, מאמץ בינוני | 6.8 | 238 | 476 |
| שחייה, קצב בינוני | 5.8 | 203 | 406 |
| שחייה, קצב מהיר | 9.8 | 343 | 686 |
| אליפטיקל, מאמץ בינוני | 5.0 | 175 | 350 |
| אימון כוח, מאמץ בינוני | 3.5 | 123 | 245 |
| אימון כוח, מאמץ גבוה | 6.0 | 210 | 420 |
| אימון מעגלים או HIIT | 8.0 | 280 | 560 |
| ריקוד אירובי | 7.3 | 256 | 511 |
| קפיצה בחבל, קצב בינוני | 11.8 | 413 | 826 |
| האטה יוגה | 2.5 | 88 | 175 |
| פילאטיס | 3.0 | 105 | 210 |
| טניס יחידים | 8.0 | 280 | 560 |
| כדורסל, משחק | 8.0 | 280 | 560 |
| כדורגל, משחק חובבני | 7.0 | 245 | 490 |
כמה דברים בולטים בטבלה. קפיצה בחבל וריצה ב-12 קמ״ש נמצאות בראש, עם כ-413 קלוריות בחצי שעה. שחייה בקצב מהיר שורפת כמו ריצה ב-10 קמ״ש, כ-343 קלוריות. בתחתית נמצאות האטה יוגה ופילאטיס, עם 2.5 ו-3.0 MET, כלומר כ-88 וכ-105 קלוריות בחצי שעה.
שריפת קלוריות לפי משקל
הקלוריות עולות ביחס ישר למשקל: מי ששוקלים 90 ק״ג שורפים באותה פעילות פי 1.5 ממי ששוקלים 60 ק״ג. כך נראית שעה של כמה פעילויות נפוצות במשקלים שונים:
| פעילות (שעה) | 60 ק״ג | 70 ק״ג | 80 ק״ג | 90 ק״ג |
|---|---|---|---|---|
| הליכה, 4.8 קמ״ש | 210 | 245 | 280 | 315 |
| הליכה מהירה, 6.4 קמ״ש | 300 | 350 | 400 | 450 |
| שחייה, קצב בינוני | 348 | 406 | 464 | 522 |
| רכיבה על אופניים, 16-19 קמ״ש | 408 | 476 | 544 | 612 |
| ריצה, 10 קמ״ש | 588 | 686 | 784 | 882 |
כמה קלוריות שורפים בהליכה ובריצה
הליכה וריצה הן הפעילויות הנפוצות ביותר, ואת שתיהן אפשר לחשב גם לפי זמן וגם לפי מרחק.
כמה קלוריות שורפים בהליכה
אדם במשקל 70 ק״ג שורף בשעה של הליכה בקצב רגיל, 4.8 קמ״ש, כ-245 קלוריות, ובשעה של הליכה מהירה, 6.4 קמ״ש, כ-350. טיול רגלי בשטח מגיע ל-6.0 MET, כלומר כ-420 קלוריות בשעה באותו משקל.
לפי קילומטר: בהליכה רגילה 245 חלקי 4.8 = כ-51 קלוריות לקילומטר, ובהליכה מהירה 350 חלקי 6.4 = כ-55 קלוריות לקילומטר. כלומר הליכה מהירה יותר שורפת קצת יותר גם לכל קילומטר, ולא רק לכל דקה.
כמה קלוריות שורפים בריצה
באותו משקל, חצי שעה של ריצה שורפת כ-291 קלוריות ב-8 קמ״ש, 343 ב-10 קמ״ש ו-413 ב-12 קמ״ש. לפי קילומטר התמונה אחרת: כ-73 קלוריות לקילומטר ב-8 קמ״ש (581 חלקי 8), וכ-69 ב-10 קמ״ש וב-12 קמ״ש (686 חלקי 10, ו-826 חלקי 12).
המשמעות המעשית: לפי ערכי ה-MET, ריצה מהירה יותר שורפת יותר קלוריות בכל דקה, אבל בערך אותו מספר קלוריות לכל קילומטר. מי שרצים 5 ק״מ ישרפו כמות דומה של קלוריות בקצב איטי או מהיר, ופשוט יסיימו מהר יותר. וריצה שורפת יותר מהליכה גם לפי קילומטר: כ-69-73 קלוריות לעומת כ-51-55, אצל אדם במשקל 70 ק״ג.
כמה קלוריות שורפים בשחייה, באופניים ובחדר כושר
שחייה
שחייה בקצב בינוני (5.8 MET) שורפת אצל אדם במשקל 70 ק״ג כ-203 קלוריות בחצי שעה, ושחייה בקצב מהיר (9.8 MET) כ-343, כמו ריצה ב-10 קמ״ש. הפער בין שני הקצבים הוא בערך פי 1.7, ולכן כדאי לבחור במחשבון את הקצב שבאמת שוחים בו, ולא את זה שהיינו רוצים.
אופניים, אופני כושר ואליפטיקל
רכיבה בקצב של 16-19 קמ״ש (6.8 MET) שורפת כ-238 קלוריות בחצי שעה, ורכיבה בקצב של 19-22 קמ״ש (8.0 MET) כ-280. אופני כושר במאמץ בינוני מקבלים במחשבון אותו ערך כמו רכיבה בקצב של 16-19 קמ״ש, 6.8 MET. אליפטיקל במאמץ בינוני מגיע ל-5.0 MET, כמו הליכה מהירה, כלומר כ-175 קלוריות בחצי שעה.
אימון כוח, HIIT, חוגים ומשחקי כדור
אימון כוח במאמץ בינוני (3.5 MET) שורף כ-123 קלוריות בחצי שעה, ובמאמץ גבוה (6.0 MET) כ-210. אימון מעגלים או HIIT מגיע ל-8.0 MET, ריקוד אירובי ל-7.3, ופילאטיס ויוגה ל-3.0 ול-2.5. במשחקי כדור, טניס יחידים ומשחק כדורסל מגיעים ל-8.0 MET, ומשחק כדורגל חובבני ל-7.0.
המספרים של אימון הכוח נראים צנועים, אבל הקלוריות הן לא העיקר בו. לפי עמדת ה-American College of Sports Medicine מ-2009, אימון כוח לא מגביר בעצמו את הירידה במשקל, אבל הוא עשוי להגדיל את המסה הרזה ואת איבוד השומן, והוא קשור לירידה בסיכונים בריאותיים. ההנחיות של ארגון הבריאות העולמי ממליצות על אימוני כוח לכל קבוצות השרירים הגדולות ביומיים או יותר בשבוע.
ברוטו ונטו: למה כדאי להוריד MET אחד
הנוסחה MET x משקל x שעות מחשבת שריפה ברוטו. היא כוללת גם את האנרגיה שהגוף היה מוציא באותו זמן בלי האימון, למשל בישיבה על הספה. מי שרוצים לדעת כמה קלוריות נוספו בזכות האימון, למשל כדי להשוות לתפריט, יכולים להוריד MET אחד מהערך:
- קלוריות נטו = (MET - 1) x משקל בק״ג x שעות
כך זה יוצא לאדם במשקל 70 ק״ג:
- חצי שעה של הליכה מהירה - ברוטו 175 קלוריות, נטו (5.0 - 1) x 70 x 0.5 = 140.
- חצי שעה של ריצה ב-10 קמ״ש - ברוטו 343 קלוריות, נטו (9.8 - 1) x 70 x 0.5 = 308.
- חצי שעה של האטה יוגה - ברוטו כ-88 קלוריות, נטו (2.5 - 1) x 70 x 0.5 = כ-53.
ההפרש קטן יחסית בפעילויות עצימות, ומשמעותי בפעילויות קלות. ביוגה, למשל, כ-40 אחוז מהקלוריות ברוטו הן קלוריות שהגוף היה שורף בכל מקרה.
גם MET אחד הוא הערכה
ההגדרה של MET אחד כקלוריה לק״ג לשעה נגזרה במקור מצריכת החמצן במנוחה של אדם אחד, גבר בן 40 במשקל 70 ק״ג. מחקר של Byrne ועמיתים מ-2005, שמדד חילוף חומרים במנוחה אצל 769 מבוגרים בגילאי 18-74, מצא שהערך הזה מעריך ביתר את הוצאת האנרגיה במנוחה בכ-20 אחוז בממוצע. הרכב הגוף, כלומר כמה מהמשקל הוא שומן וכמה מסה רזה, הסביר את רוב ההבדלים בין האנשים. לכן אצל רבים החישוב לפי MET עלול לתת מספר גבוה מעט מהמציאות.
למה השעון מראה מספר אחר
מי שמשווים בין המחשבון, השעון החכם והמסך של מכשיר הכושר מקבלים לרוב שלושה מספרים שונים. יש לכך כמה סיבות:
- ערכים ממוצעים - ערך ה-MET מתאר אדם ממוצע בפעילות מסוימת. כושר, טכניקה ותנאי השטח משנים את העלות בפועל.
- הגדרות שונות - יש מכשירים שמציגים קלוריות ברוטו, ויש כאלה שמציגים רק את הקלוריות "הפעילות", בלי המנוחה.
- דיוק המכשירים - במחקר של Shcherbina ועמיתים מאוניברסיטת סטנפורד מ-2017, שבחן שבעה שעונים וצמידים נפוצים מול מדידה במעבדה, אף מכשיר לא הגיע לשגיאה של פחות מ-20 אחוז בהערכת הוצאת האנרגיה, גם כשמדידת הדופק שלו הייתה טובה.
המסקנה: אף אחד מהמספרים האלה אינו מדידה מדויקת. כדאי לבחור כלי אחד ולהשתמש בו בעקביות, ולהתייחס לתוצאה כהערכה שמאפשרת להשוות בין אימונים, ולא כמספר מדויק לתכנון התפריט.
אימון או תזונה: מה עובד יותר לירידה במשקל
חצי שעה של הליכה מהירה מוסיפה אצל אדם במשקל 70 ק״ג כ-140 קלוריות נטו. לאורך שבוע של הליכה יומית זה כ-980 קלוריות. זה מצטבר, אבל כמה זה משפיע על המשקל בפועל?
עמדת ה-American College of Sports Medicine מ-2009 מסכמת את המחקרים כך: פעילות בעצימה בינונית של 150-250 דקות בשבוע עוזרת למנוע עלייה במשקל, אבל לבדה מביאה לירידה צנועה בלבד. כמויות גדולות יותר, מעל 250 דקות בשבוע, נקשרו לירידה משמעותית. פעילות של 150-250 דקות בשבוע משפרת את הירידה כשהיא משולבת בהגבלה מתונה בתזונה, ואחרי ירידה במשקל, יותר מ-250 דקות בשבוע קשורות לשמירה טובה יותר על המשקל.
בשורה התחתונה, השילוב עובד הכי טוב: תזונה שיוצרת גירעון קלורי מתון, ופעילות שעוזרת להגדיל את הגירעון, לשמור על התוצאה ולשפר את הבריאות. כדי לחשב כמה לאכול ביום אפשר להיעזר במחשבון קלוריות, ואת חילוף החומרים הבסיסי, מה שהגוף שורף במנוחה מלאה, אפשר לבדוק במחשבון BMR.
כמה פעילות מומלצת בשבוע
לפי ההנחיות של ארגון הבריאות העולמי מ-2020, מבוגרים צריכים 150-300 דקות בשבוע של פעילות בינונית, או 75-150 דקות של פעילות עצימה, או שילוב שלהן, ובנוסף אימוני כוח לכל קבוצות השרירים הגדולות ביומיים או יותר בשבוע. ילדים ובני נוער בגילאי 5-17 צריכים ממוצע של 60 דקות ביום של פעילות בינונית עד עצימה. ההנחיות מדגישות גם שכל פעילות עדיפה על כלום, ושכדאי לצמצם זמן ישיבה.
מי שרוצים לכוון את העצימות לפי דופק יכולים להיעזר במחשבון דופק מטרה, שמראה באיזה טווח פעימות לדקה מתחילה פעילות בינונית ובאיזה טווח פעילות עצימה.
מתי לפנות לאיש מקצוע
המחשבון מתאים למבוגרים בריאים. לפני שמתחילים תוכנית אימונים או מעלים עצימות באופן משמעותי, כדאי להתייעץ עם רופא או רופאה במצבים האלה:
- מחלת לב, לחץ דם גבוה, סוכרת או מחלה כרונית אחרת.
- כאבי מפרקים או גב, או חזרה לפעילות אחרי פציעה או ניתוח.
- סחרחורת, כאב בחזה או קוצר נשימה חריג במאמץ.
- הריון או התקופה שאחרי לידה. לפי ארגון הבריאות העולמי, כשאין התוויית נגד מומלצת פעילות קבועה לאורך ההריון ואחריו, עם לפחות 150 דקות בשבוע של פעילות בינונית, ואת סוג הפעילות כדאי לתאם עם הגורם המטפל.
מי שחוזרים לפעילות אחרי פציעה או מתמודדים עם כאב יכולים להיעזר בפיזיותרפיה, ומי שמחפשים דרך מתונה להתחיל לזוז יכולים לבדוק פילאטיס או יוגה. ב-AlternaBe אפשר להשוות בין מטפלים ומטפלות, לקרוא על הגישה של כל אחד ולבחור את מי שמתאים.